לוחצים על הכפתור ויוצא קולה - על מניפולציות רגשיות 

לוחצים על הכפתור ויוצא קולה...?!

אל חשש, זוהי לא עוד פרסומת לקוקה קולה, אני לא מקבלת מהם תמלוגים או אחוזי פרסום, כך שתרגישו חופשיים למחוק את המילה "קולה" ולכתוב במקומה כל שם שאתם אוהבים, החל מ"ספרייט" וכלה ב"שמפנייה דום פריניון". הכל בהתאם לתקציב והכל בא בחשבון. אך למה בקולה עסקינן?
לפני כשנתיים נכחתי בהרצאה של גילי צדוק, הילר ממצפה הילה שנתן הרצאה נפלאה ומרתקת. הוא הציג דרכים נהדרות ושימושיות לשימוש באנרגיה, אך סיפור אחד מתוך דבריו זכור לי באופן מיוחד.
כך הוא ספר זאת ואני מתנצלת מראש על חוסר הדיוקים: "תארו לעצמכם שבמקום העבודה שלכם יש מכונת שתייה. מכונה שמלמעלה מכניסים מטבעות של כסף ומלמטה יוצאת פחית שתיה. אתם רגילים לשתות כל יום קוקה קולה. כל צהריים אתם נגשים למכונה המוכרת, מכניסים כסף, לוחצים על הכפתור ויוצאת קולה. כך מדי יום, מדי שבוע, חודש ושנה... מכניסים כסף, לוחצים על הכפתור ויוצאת קולה.
ופתאום יום אחד אתם נגשים כהרגלכם למכונה, מכניסים כסף, לוחצים על הכפתור ו... ו...
לא יוצאת קולה!!!
מה אתם עושים? במיוחד אם אתם ישראלים טיפוסיים מהירי חימה ובעלי טמפרמנט נמרץ, או שאתם סתם ישראלים שלא אוהבים לבזבז כסף לשווא? אתם לוחצים שוב על הכפתור של הקולה, אח"כ של הספרייט, ואח"כ על כל הכפתורים שיש במכונה, כשזה לא עוזר אתם לוחצים יותר חזק ויותר מהר וכשזה לא עוזר ואף פחית לא יוצאת מהמכונה, סביר להניח שתתנו למכונה איזה אגרוף קטן לאיפוס, בעיטה קטנה (או גדולה) מימין או משמאל או בשני הכיוונים יחד ויש מי ש(רמחנא ליצלן) יפלוט איזו קללה עסיסית על המכונה וגם (ירחם השם) על האמא של המכונה.
אבל כשכל זה לא יעזור והמכונה תמשיך בעקשנותה לא להוציא קולה, סביר להניח שתלכו מהמקום ממורמרים ועצבניים, מי יותר ומי פחות.
למחרת בשעת הצהריים, תתייצבו שוב מול המכונה הסוררת, כי כהרגלכם, אתם רגילים לשים כסף, ללחוץ על הכפתור ושתצא קולה.
ביד נחושה ובזרוע איתנה אתם משלשלים למכונה את מטבעות הכסף, לוחצים על הכפתור ו... ו... שוב לא יוצאת קולה!!!! הפעם אתם יודעים שלא תתנו למכונה להתחמק כל כך בקלות. (ישראלי מאוד לא אוהב שדופקים אותו ועוד פעמיים???). מיד אתם לוחצים בנחישות על כל הכפתורים מתוך החלטה שהמכונה בין אם תרצה או לא תרצה , תוציא קולה. מיד הלחיצות מתחלפות בבעיטות רעשניות, קללות ועוד כל כמיני רחמנא ליצלן וכשזה לא עוזר תלכו חפויי ראש וממורמרים לדרככם.
ביום השלישי מה תעשו? סביר להניח שכבר לא תבזבזו כסף, מאמצים, זמן, בעיטות וקללות מול המכונה העיקשת. מקסימום תעברו לידה, תביטו בה במבטי בוז ותמשיכו ללכת הלאה מבלי להתעכב יותר מדי, כי כבר הבנתם שקולה לא תוציאו ממנה.
למה אני מספרת לכם את הסיפור הזה על הקולה? כי אני רוצה להעביר מסר מאוד מאוד פשוט.
גם אנו (כולנו), מתפקדים לפעמים כמו מכונת שתיה להוצאת קולה. במשך היום אנו נפגשים עם אנשים שמכירים אותנו ומניעים אותנו מכוח ההרגל והאינרציה. הם רגילים ללחוץ על הכפתורים הרגשיים שלנו ואנחנו מתוך הרגל אוטומטי רגילים להוציא "קולה" או תגובה רגשית אוטומטית, להנאתם של הלוחצים, אך לא תמיד להנאתנו שלנו.
כמה פעמים קרה לכם שאפילו מבלי ששמתם לב לכך או הקדשתם מחשבה, יש אנשים שבאופן אוטומטי מעלים לכם את הסעיף. מספיק שהם אומרים מילה מסוימת, מסתכלים באופן מסוים או לוחצים על הכפתור ומיד אתם כמו אוטומט מוציאים קולה. זה יכול להיות הבוס בעבודה, הקולגה, המורה בבית הספר, השכנה האנטיפטית ממול, הורה, ילד, בן זוג, חברה, שמתוך הרגל אוטומטי שלהם ילחצו על הכפתורים שלנו ואנו באופן אוטומטי נוציא קולה.
הם רגילים ללחוץ על הכפתור ולהוציא קולה, זה תמיד עובד ואף פעם לא אכזב. הם יודעים בדיוק מה צריך לעשות כדי להוציא קולה. אך מה יקרה אם אנו נחליט שאנו כבר לא מוציאים יותר קולה? סביר להניח ש"הלוחצים" יהיו מופתעים קצת, אך מיד יתאוששו ויתחילו להפעיל לחץ מתון ואח"כ לחץ הרבה פחות מתון, כדי להוציא את התגובה האוטומטית שלנו. כשזה לא יפעל הם לא יהססו להפעיל כלי נשק גדולים ומתוחכמים שמתוך מניפולציה ינסו לגרום לנו בכל זאת להוציא קולה. זה מה שהם רגילים כי כך דברים התנהלו עד היום.
אין ספק שלא נעים לנו כאנשים שילחצו לנו על הכפתורים יותר ויותר חזק כדי להוציא את התגובה המצופה, אין ספק שזה דורש המון כוחות, הרבה יכולת הבלגה והמון המון אנרגיה כדי לא לחזור למוטב ולהוציא קולה.
לפעמים ה"לוחצים" מאוד עקשניים. הם בטוחים שבסופו של דבר הם יוציאו קולה כי כבר בזבזו כסף ולחצו על הכפתור ואנו צריכים להיות מוכנים למערכה ארוכה ועיקשת, אך בסופו של דבר זה תלוי בנו.
אם נהיה מספיק עקשניים ונתמיד בדרך שלנו לבסוף הם יתייאשו וילכו לחפש מכונה אחרת שיוכלו להדבק אליה מדי יום, ללחוץ על הכפתור ולהוציא קולה. כי גם אותו "לוחץ" עקשן ככל שיהיה יבין בסופו של דבר שהמכונה לא מגיבה ושחבל על הזמן, הכסף, ההשקעה, המאמצים והאנרגיה ושעדיף להשקיע את האנרגיה בלחפש מכונות אחרות שיוציאו קולה בהרבה פחות מאמץ.
ואילו אנחנו שנמצאים בצד "הלוחץ", צריכים לפעמים לשים לב ללחיצות האוטומטיות שלנו, האם אנחנו כל כך רגילים ללחוץ על הכפתורים בצורה אוטומטית עד שאבדנו כבר את הרגישות? בסופו של דבר לא מדובר במכונות שמוציאות קולה, מדובר באנשים עם רגשות ותחושות.
בואו כולנו נשים לב למניפולציות שאנחנו עושים במשך היום כדי להוציא מאנשים אחרים את מה שאנו מצפים מהם להוציא.
חשבתם פעם איך אנחנו מתפעלים את הבעל / האישה, הבוס או הכפיפים לעבודה? חשבתם פעם מה אנחנו עושים להם כשהם כבר לא מוציאים קולה?
אז בפעם הבאה כשמישהו אחר לוחץ לכם על הכפתורים יותר מדי וזה כבר לא מוצא חן בעיניכם, אזרו אומץ ועשו " שביתת קולה", אך קחו בחשבון שהמערכה לא תהיה בהכרח קלה ויש כאלה שיעשו הכל כדי להוציא מכם את ה"קולה".
כמו כן בפעם הבאה שאתם עוברים לצד השני של המתרס, שימו לב איך אתם לוחצים על הכפתורים. שימו לב לתגובות האוטומטיות שלכם ותהיו טיפה יותר רגישים.
צילה שנהר - ייעוץ משולב.
משלבת שיחות ייעוץ טיפוליות בתחום האישי והבינאישי עם כלים מרפואה משלימה. (רייקי, הילינג, דמיון מודרך, עיסוי רפואי, פאנג שווי EMF ועוד). הייעוץ במגוון רחב של בעיות, לנוער ובוגרים. 050-6402526
הרצאות וסדנאות בנושא שיפור איכות חיים לועדי עובדים, חוגי בית, ערבי נשים ועוד.
התארחו באתר שלי www.alternativli.co.il/tzila